<h1>הרוקח סימן צ"ה</h1>
<h2>דף פו.</h2>
בפרק כיצד משתתפין בור שבין שתי חצירות מותר לשאוב מפני שכותל ביניהם ומחיצה תלויה מותרת. אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין הימנה אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בכניסה וביציאה.
<h2>דף פח.</h2>
חצר שפחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים. ר"א בן יעקב אומר ביב קמור ד' אמות ברה"ר שופכין לתוכו מים בשבת. אמר רב נחמן עוקה מחזיק סאתים נותן לתוכה סאתים בימות הגשמים מחזיק סאה נותן בתוכה סאה אבל בימות החמה סאתים נותן בתוכה סאתים מחזיק סאה אין נותן כל עיקר אבל צינורות העומדים בעובי החומה אסור לשפוך בהן מים כי המים יצא חוצה.
<h2>דף צח:</h2>
בעירובין בפרק המוצא תפילין לא יעמוד אדם ברה"ר וישתין מים ברה"י ברה"י וישתין לרה"ר וכן לא ירוק. רבי יהודה אומר נתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות אמר רב יוסף השתין ורק חייב.
<h2>דף צט.</h2>
לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר או ברה"ר וישתה ברה"י אלא א"כ הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה אבל לעניין כרמלית אין צריך רובא.
<h2>דף צט:</h2>
קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים מן הצנור מכל מקום שותה. בור ברשות הרבים לא ימלא ממנו מים.
